זו אחת הבדיקות היחידות שנותנות מידע על מה שקורה מתחת לפני השטח בלי שום מכשור אלקטרוני, והיא מבוססת כולה על הבדל צליל.
איך בודקים
- מקישים במרכז כל אריח ובארבע פינותיו.
- משווים בין צליל מלא ואטום לבין צליל מהדהד וחלול.
- מסמנים בפתק דביק כל אזור שנשמע חלול.
- מצלמים את המפה שנוצרה, כדי להראות היקף ולא נקודה בודדת.
- חוזרים על אותה בדיקה בחיפוי קירות באזורים רטובים.
ההיקף הוא מה שקובע את המשמעות. אריח בודד הוא לרוב ממצא מקומי. רצף אריחים מעיד על בעיה בשכבת ההדבקה, ושטח נרחב הוא ליקוי ביצוע משמעותי. באזור רטוב, חלל מתחת לאריח חמור יותר, כי הוא מאפשר למים להצטבר מתחת לגימור.
אם אין פטיש, מטבע עושה את העבודה כמעט באותה איכות. מה שחשוב הוא לעבור על כל השטח בשיטתיות ולא לדגום כמה נקודות אקראיות. ריצוף וחיפוי פנים נמצאים בתקופת בדק של שנתיים בלבד, ולכן זו בדיקה שלא כדאי לדחות.