תוספת שלישית
המקור: תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970. הנוסח מובא מספר החוקים הפתוח ומאומת מול מינהל התכנון. חקיקה אינה מוגנת בזכויות יוצרים (סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס״ז–2007).
(תקנה 19)
חישוב שטחי בניה ושיעורי אגרות למתן היתר
סימן א׳: פרשנות
1.00.1הגדרותתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)בתוספת זו –
”בנין עזר“ – בנין שנבנה ליד הבנין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו ומשרת את הבנין העיקרי;
”גדר ביטחון“ – גדר המשמשת לצרכים ביטחוניים;
”דירה“ – כמשמעותה בחלק ב׳ לתוספת השניה;
”חממה“ – מבנה יציב בעל שלד מעץ או ממתכת המכוסה יריעות פלסטיות והמיועד לשמש בית צמיחה לגידולים חקלאיים;
”יציע“ – חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;
”מ״א“ – מטר אורך;
”מ״ר“ – מטר מרובע;
”מ״ק“ – מטר מעוקב;
”עליית גג“ – חדר או חלל הנמצא מתחת לגג ובקרבתו, שתנועת אדם אפשרית על רצפתו, ויכול שגגו יהיה משופע;
”קומה“ – חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, וגובהו אינו קטן מ־2.50 מטרים;
”ש״ח“ – שקלים חדשים;
”שטחים למטרות עיקריות“ ו”שטחי שירות“ – כמשמעותם בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 (להלן – תקנות אחוזי בניה);
”תקנות עבודה מצומצמת“ – תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס״ג–2003.
(ב)מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו בתקנות אחוזי בניה, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, ותוספת זו תתפרש, דרך כלל, יחד עם תקנות אחוזי בניה.
(ג)מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות אלה.
סימן ב׳: חישוב שטחי בניה לקביעת אגרות
1.00.2חישוב השטח של בנין או תוספת לבניןתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי תקנות אחוזי בניה, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; לענין זה, ”השטח הכולל שהותר לבניה“ – שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי טופס 1 לתוספת הראשונה, אושר בידי הוועדה המקומית וצורף להיתר.
1.00.3חישוב השטח של מיתקןתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
על אף האמור בפרט 1.00.2, שטחו של מיתקן העשוי קונסטרוקציות הוא מספר המ״ר הכולל –
(1)של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן;
(2)של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, ”יחידות ציוד“ – לרבות מכלים, ריאקטורים, תנורים, צינורות והחללים שביניהם.
1.00.5חישוב הנפח של בניןתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)נפחו של בנין הוא הסכום במ״ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ״א.
(ב)בפרט זה, ”גובהה של אותה קומה“ – המרחק האנכי בין המפלס העליון של הרצפה לבין מפלס הרצפה מעל התקרה שמעליה, אם היא בנמצא ואם לאו, לבין המפלס העליון של התקרה, כאשר התקרה שטוחה, בין אם יש גג מעליה וביניהם עליית גג ובין אם הגג שטוח או משופע או מונח על הקירות ובין אם לאו.
(ג)אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ד)יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ה)אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין.
1.00.6חישוב הנפח של חפירה, חציבה או מילויתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ״ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו.
(ב)בפרט זה –
(1)”גובהו“ של חפירה, חציבה או מילוי – המרחק האנכי במ״א המהווה את ההפרש בין גובה שהוא ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים הקיימים בשטח המגרש האמור לפני תחילת ביצוע אחת העבודות המפורטות בפרט משנה (א) והמסומנים בתכנית הבניה, לבין גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים שיהיו בשטח המגרש האמור לאחר תום העבודה כאמור והמסומנים בתכנית הבניה;
(2)”גובה אבסולוטי“ – גובה המתייחס לפני הים או לגובהה של נקודה מסוימת וקבועה בסביבה.
סימן ג׳: נוהלי תשלום אגרות
1.00.7אגרותתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים בטורים א׳ ו־ב׳ בטבלה שבסימן ד׳, תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם בטור ג׳.
(ב)חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות בסימן ב׳;
(ג)בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות בפרטים 1 ו־2 לטבלה שבסימן ד׳, ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה.
1.00.8שיעור מינימליתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
נקבע שיעור האגרה לפי יחידת חישוב של מידה או כמות, תחושב האגרה בהתאם להיקף העבודה, ובלבד שלא תפחת מ־299.97 שקלים חדשים (בשנת 2026, 357.26 ש״ח), ובהיתר לעבודה מצומצמת כמשמעותה בתקנות עבודה מצומצמת – 59.99 שקלים חדשים (בשנת 2026, 71.45 ש״ח).
1.00.9תוספת בניהתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
לצורך חישוב האגרה דין תוספת בניה כדין בניה חדשה ונפרדת מהבנין הקיים.
1.00.10המרת סוג הבניהתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
בעד היתר להמיר בנין מסוג לסוג, בין בדרך שינוי השימוש, שינוי הבניה או בניה חדשה ובין בכל דרך אחרת, תשולם אגרה כמפורט בסימן ד׳, בהתאם לשיעור הנקוב לגבי סוג הבנין החדש המבוקש.
1.00.11בנין בעל שימוש מעורבתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
חלקים שונים של בנין, המשמשים או המיועדים לשמש, למטרות שונות תשולם אגרה לכל חלק וחלק כאילו היה אותו חלק בנין נפרד.
1.00.12שינוי בתכניות בניהתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
בעד שינוי בתכניות בניה המצורפות להיתר, הטעון דיון חוזר בוועדה המקומית, תשולם האגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8 או האגרה שנקבעה לגבי העבודה הנוספת הכרוכה בשינוי האמור והמפורטת בסימן ד׳, הכל לפי הסכום הגדול.
1.00.13פיקדוןתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן – הפיקדון).
(ב)סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים.
(ג)קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר.
1.00.14מועד תשלוםתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)בכפוף לאמור בתקנה 20(א) חייב המבקש לשלם את האגרה בניכוי הפיקדון לוועדה המקומית בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר מאת הוועדה האמורה; הפיקדון יהיה צמוד למדד כמשמעותו בתקנה 19א.
(ב)לא שילם המבקש את האגרה כאמור בפרט משנה (א), לא יוחזר לו הפיקדון.
1.00.15החזרת מחצית האגרהתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)בעל היתר שלא החל בעבודה, החזיר את ההיתר לוועדה המקומית בתוך שישה חודשים מיום הוצאתו, וצירף בקשה לבטלו – זכאי להחזרת מחצית האגרה.
(ב)נתמלאו התנאים המפורטים בפרט משנה (א), תוחזר מחצית האגרה לבעל ההיתר לא יאוחר משלושה חודשים מיום החזרת ההיתר.
1.00.16חידוש ההיתרתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8.
(ב)בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות בתקנה 20א(ה) ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי.
(ג)הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר.
1.00.17פטור מאגרהתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת.
1.00.18פטור לרשויות מקומיותתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
רשות מקומית ואיגוד ערים פטורים מתשלום אגרה בעד היתר לגבי –
(1)בנינים ציבוריים שבנייתם מבוצעת על ידיהם;
(2)עבודות לצורכי עצמם.
1.00.19פטור חלקי למדינהתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה:
(1)שיכוני עולים ומפונים;
(2)בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים;
(3)שיכוני זוגות צעירים;
בפרט זה, ”שיכון זוגות צעירים“ – שיכון המיועד לזוגות צעירים על פי אישור הרשות המקומית הנוגעת בדבר או על פי אישור משרד הבינוי והשיכון.
1.00.20פטור חלקי לבנין להשכרהתק׳ התכנון והבנייה · תוספת שלישית
(א)המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, פטור מתשלום מחצית האגרה.
(ב)נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א).
סימן ד׳: שיעורי אגרות להיתרי בניה
| טור א׳ סוג העבודה או השימוש | טור ב׳ פירוט סוג העבודה או השימוש | טור ג׳ אגרה | |
|---|---|---|---|
| 1. | בנייה או שימוש חורג, למעט כמפורט בפרט 2 ואילך | בניה חדשה או תוספת בנייה לרבות יציע, בנייני עזר, מצללות, שטחי שירות, מרפסות, גזוזטראות, קירוי משטחים פתוחים, אצטדיונים, מיתקני נופש וספורט לרבות בריכות שחיה, בין מקורות ובין שאינן מקורות, גני אירועים, מחסנים ובתי אריזה (אף אם הם למטרות חקלאיות), ושינוי שימוש | 32.40 שקלים חדשים (בשנת 2026, 38.58 ש״ח) לכל מ״ר |
| 2. | בניית מבנים חקלאיים למטרות חקלאיות או שימוש חורג במבנה לא־חקלאי למטרות חקלאיות | מבנים חקלאיים המשמשים רפתות, אורוות, לולים, חממות, וכיוצא באלה, למעט מחסנים ובתי אריזה | 1.11 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.33 ש״ח) לכל מ״ר |
| חממות ובתי רשת | 1.11 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.33 ש״ח) לכל מ״ר לבנייה עד 100 מ״ר, בתוספת 0.55 שקלים חדשים (בשנת 2026, 0.66 ש״ח) לכל מ״ר נוסף מעל 100 מ״ר | ||
| 3. | עבודות בניה ופיתוח בלא הקמת בניין | סלילת או הרחבת דרך, מדרכה או חניה פתוחה, לרבות גשרים וגשרונים וכן חפירה לצורך הקמתם | 1.20 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.43 ש״ח) לכל מ״ר |
| 3א. | שימוש חורג בקרקע או בבניין קיים | שינוי שימוש בקרקע או בבניין קיים בלא בנייה חדשה או תוספת בנייה | 32.62 שקלים חדשים (בשנת 2026, 38.58 ש״ח) לכל מ״ר קרקע או שטח בנייה עד 2,000 מ״ר, בתוספת 1.30 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.43 ש״ח) לכל מ״ר נוסף מעל 2,000 מ״ר |
| 4. | בניית מיתקנים הנדסיים או מבנים לתעשיה כבדה, או שימוש חורג במבנים או במיתקנים אחרים למטרות כאמור | ||
| (א) מיתקנים הנדסיים ומיתקני חקלאות | משאבות, מגדלי מים וסילוסים, בריכות, בורות, מיתקנים ובריכות לטיפול בביוב ובמים, מכלי דלק וגז לרבות תחנות שאיבה לטיפול בשפכים, מיתקני תקשורת פתוחים, לרבות מיתקנים תת־קרקעיים | 3.60 שקלים חדשים (בשנת 2026, 4.29 ש״ח) לכל מ״ק | |
| (ב) מאגרי מים וביוב לפי נפח המאגר | מאגרי מים וביוב בנפח של עד 3 מיליון מ״ק | 0.12 שקלים חדשים (בשנת 2026, 0.14 ש״ח) לכל מ״ק | |
| על כל מ״ק נוסף מעל 3 מיליון מ״ק | פטור | ||
| (ג) נמלים ותעשיה כבדה מקונסטרוקציות | שטחי נמל וכל מבנה תעשיה כבדה מקונסטרוקציות | 1.20 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.43 ש״ח) לכל מ״ק | |
| (ד) לוחות קולטי שמש במיתקן פוטו־וולטאי או בתחנת כוח סולרית בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולרית | מראות או משטחים אחרים המשמשים לריכוז וניצול אנרגיית השמש | 1.17 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.39 ש״ח) לכל מ״ר עד 10,000 מ״ר, בתוספת 0.10 שקלים חדשים (בשנת 2026, 0.12 ש״ח) לכל מ״ר נוסף מעל 10,000 מ״ר. | |
| 5. | עבודות כריה וחציבה | (א) עבודות חציבה, כריה, חפירה או מילוי וכיוצא באלה, שלא למטרת הקמת בנין | 1.20 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.43 ש״ח) לכל מ״ק |
| (ב) עבודות להכשרת אתרים להטמנה וטיפול בפסולת יבשה | 0.11 שקלים חדשים (בשנת 2026, 0.13 ש״ח) לכל מ״ק | ||
| 6. | התקנת כבלים, צנרת ותעלות שאינם חלק מהבניין ואינם משרתים אותו באופן ישיר | התקנה של – (1) צנרת לאספקת מים, ביוב ותיעול וניקוז; (2) צנרת להובלת נפט, גז וכיוצא באלה; (3) צנרת עילית; (4) כבלים בכל קוטר שהוא; לרבות התקנת תעלות, תאים, מעבירי מים, מגלשים, מכלים, תמיכות, אבזרים וכיוצא באלה, וכן חציבה, חפירה ומילוי לצורך כל אחת מן ההתקנות האמורות | 1.20 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.43 ש״ח) לכל מ״א |
| 7. | הקמת גדר | הקמת גדר – למעט גדר חקלאית או גדר ביטחון | 1.20 שקלים חדשים (בשנת 2026, 1.43 ש״ח) לכל מ״ר |
| הקמת גדר ביטחון או גדר חקלאית | פטור | ||
| 8. | עבודה מצומצמת ועבודות אחרות | לעבודה הטעונה היתר שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה | 299.97 שקלים חדשים (בשנת 2026, 357.26 ש״ח) |
| לעבודה שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה ואושרה לגביה בקשה להיתר לפי תקנות עבודה מצומצמת | 59.99 שקלים חדשים (בשנת 2026, 71.45 ש״ח) | ||
| 9. | מבנים הפטורים מאגרה | בתי תפילה | פטור |
דף זה מביא את נוסח התקנות לצורכי עיון מקצועי ואינו ייעוץ משפטי. סעיף המפנה לתקן ישראלי (ת״י) מפנה למסמך נפרד של מכון התקנים, שאינו משוכפל כאן. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי והמעודכן ברשומות, לרבות גיליונות תיקון שפורסמו אחריו.