הטעות הנפוצה היא להניח שאסתטי שווה זניח. בפועל, ליקויי גימור הם רוב הרשימה ברוב הדירות, והם ניתנים לתיקון בעלות נמוכה כל עוד הקבלן עוד בשטח.
דוגמאות אופייניות
- מריחות צבע על ריצוף, על מסגרות או על נקודות חשמל.
- שריטות ומכות בדלתות, בארונות ובחלונות.
- פינות טיח לא ישרות או פגומות.
- הפרשי גוון בין אריחים או בין פוגות.
- סיליקון לא אחיד סביב כיורים ואמבטיות.
- שאריות דבק, טיח או צבע על משטחים.
ההמלצה המעשית היא להפריד ברשימה בין ליקויים מהותיים לבין הערות גימור. הפרדה כזו עושה שני דברים: היא מונעת מהקבלן להתייחס לכל הרשימה כאל קטנוניות, והיא מבהירה מה דחוף ומה יכול להמתין לסבב תיקונים.
שימו לב לתזמון. פגם אסתטי שנרשם ביום המסירה קל להוכיח. אותו פגם שמדווח חצי שנה אחר כך יוחס כמעט תמיד לשימוש, ולכן זו בדיוק הקטגוריה שבה תיעוד ביום המסירה שווה הכי הרבה.