חלק ה׳: שלד בנין ובידודו התרמי והאקוסטי של הבנין
המקור: תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970. הנוסח מובא מספר החוקים הפתוח ומאומת מול מינהל התכנון. חקיקה אינה מוגנת בזכויות יוצרים (סעיף 6 לחוק זכות יוצרים, התשס״ז–2007).
סימן א׳: פרשנות
5.01הגדרותתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
בחלק זה –
”הטרחה“ – כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על ידי עמסים;
”מעבדה מאושרת“ – מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953;
”מצב גבולי“ – ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו־אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;
”מקדם הבטחון“ – המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על־ידי עמסים הפועלים על הבנין;
”קיר כפול דופן“ – קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;
”קיר מסיבי“ – קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;
”קיר נושא“ – קיר המהווה חלק משלד;
”שלד“ – (נמחקה);
”תסבולת“ – הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך (SECTION CAPACITY) ותסבולת רכיב או מבנה;
”תסבולת רכיב או מבנה“ – העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;
”תקרה הכוללת גופי מילוי מפח“ – כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת ”רביץ“ (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת״י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים.
סימן ב׳: שלד הבנין
5.02שלד בנין ומקדם הבטחוןתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)כל בנין יהיה בעל שלד.
(ב)שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
(ג)מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן – בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
(ד)אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 466.
(ה)על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:
(1)תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת״י 466: חוקת הבטון, במהדורות אלה:
(א)חלק 1 – מהדורת יוני 1987;
(ב)חלק 2 – מהדורת ינואר 1979;
(ג)חלק 3 – מהדורת יולי 1987;
(2)תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת״י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת״י 466 העדכני;
(3)לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;
(4)חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א׳ לסימן זה;
(5)בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.
5.03שיטת בניהתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1)החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על־ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
(2)קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.
5.04בדיקת ביסוס הבנין ושלדותק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת״י 940, הדן בביסוס לבנינים.
(ב)דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:
(1)בשלד עשוי פלדה – התאמת כל המוצרים לדרישות ת״י 1225 חלק 1 – חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים – ת״י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה – ת״י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה – ת״י 1733 חלק 1.2;
(2)בשלד עשוי בטון מזוין – התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת״י 466 ולדרישות ת״י 118; לענין צמנט – ת״י 1, לענין אגרגאטים – ת״י 3, ולענין מוספים לבטון – ת״י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת״י 466, ת״י 580, ת״י 739 ות״י 893. התאמת פלדת דריכה לת״י 1735;
(3)סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת״י 1556.
(ג)נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן –
(1)תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
(2)תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת״י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת״י 261 חלק 6 ות״י 118.
(ד)רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או האחראי לביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)–(ג), אם קיימות, לדעתו, נסיבות מיוחדות מצדיקות.
5.05חומרי בניה ושיטות פסוליםתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.
(ב)לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.
(ג)נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין – ייהרס השלד או יתוקן.
(ד)על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות פרט 5.02(ה).
5.06עמסיםתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:
(1)עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
(2)עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת״י 412;
(3)עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת״י 414;
(4)עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת״י 413;
(5)ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
(6)העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
(ב)בכפוף לסעיף 5.06(א)(6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02(ב).
5.07צירוף עמסים בחישובים הסטטייםתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.
(ב)החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על־ידי שלג או עומס שימושי.
(ג)חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.
5.08עומס אפקי על מעקהתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על־ידי האחראי לביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן הישראלי ת״י 1142.
5.09חובת שילוט לציון עומס שימושי מותרתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
עולה העומס השימושי על רצפה על חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.
נספח א׳: טופס בדיקה מפורטת לצורך קבלת היתר בניה לתיקון תקרה הכוללת גופי מילוי מפח (פרט 5.02(ה)(4))
(הנספח הושמט)
סימן ג׳: איטום בנין נגד טחב ולחות
5.30איטום נגד טחב ורטיבותתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת־קרקעיים לתוכו.
5.31תק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(בוטל).
5.32מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצוניםתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
קירותיו החיצונים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.
5.33איטום בחמרים אספלטייםתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת־קרקעיים ורצפות חדרי השירות, למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.
(ב)טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.
5.34הרחקת מי הצפהתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
מרתף או מקלט תת־קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על־ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.
5.35הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוזתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)במרתף של בנין רב־קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת מי ההצפה מעליו.
(ב)משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.
5.36נדבך ראשתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.
(ב)נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.
5.37עובי קירתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:
(1)שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;
(2)חמרי המליטה וציפוי הקיר;
(3)בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.
5.38חמרי בניה ומליטהתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.
5.39בידור תרמיתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(א)בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 1, של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 2, של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 – חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת״י 1045 חלק 5 – בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.
(ב)בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
0.3 מ״ר × מעלות °צווט
ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
0.7 מ״ר × מעלות °צווט
5.40תק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(בוטל).
5.41תק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(בוטל).
5.42תק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(בוטל).
5.43תק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
(בוטל).
סימן ד׳ – עמידות אש של שלד הבנין
5.60עמידות אשתק׳ התכנון והבנייה · חלק ה׳
בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳.
דף זה מביא את נוסח התקנות לצורכי עיון מקצועי ואינו ייעוץ משפטי. סעיף המפנה לתקן ישראלי (ת״י) מפנה למסמך נפרד של מכון התקנים, שאינו משוכפל כאן. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי והמעודכן ברשומות, לרבות גיליונות תיקון שפורסמו אחריו.