ת"י 1555: ריצוף וחיפוי, ומה שמתחת לאריח

הליקוי שנמצא באוזן ולא בעין

ריצוף הוא התחום שבו הבדיקה החשובה ביותר איננה ויזואלית. אריח שנראה מושלם יכול להיות חלול לגמרי מתחת. מוצאים את זה בנקישה, לא בהסתכלות, ולכן זו אחת הבדיקות שדורשות לעבור פיזית על השטח ולא להסתפק בצילום.

הליקוי הכבד באמת נמצא שכבה אחת מתחת: האיטום בחדרים רטובים. הוא אינו נראה אחרי הריצוף, ותיקונו אחרי אכלוס פירושו פירוק. לכן שווה לתפוס אותו בשלב הנכון.

מבנה התקן ודרישת האיטום

• חלק 1: מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לחיפוי חוץ.
• חלק 2: חיפוי פנים.
• חלק 3: ריצוף פנים.
• חלק 4: מערכות חיפוי שבהן הקיבוע נעשה באמצעים מכניים ולא בדבקים.

התקן מחייב ביצוע מערכת איטום מלאה מתחת לריצוף בכל החדרים המוגדרים כרטובים, ובהם חדרי רחצה, מקלחות ושירותים. זו הדרישה שהכי קשה לאמת אחרי גמר, ולכן היא הכי חשובה לתעד בזמן.

המקור הרשמי: מידע על ת"י 1555 חלק 3, ריצוף פנים.

הדף הזה הוא הסבר מקצועי לבודקי שטח, ולא ייעוץ משפטי או תחליף לתקן עצמו. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי והמעודכן של התקן או התקנה, כולל גיליונות תיקון שפורסמו אחריו.

מה בודקים בפועל

איך זה עובד באינספקטרה

1. עוברים על השטח בנקישה ומסמנים כל אזור חלול.
2. מצלמים את האזור ומסמנים עליו את גבולות החלול.
3. בחדר רטוב מתעדים את בדיקת השיפועים עם תמונה של המים בפועל.
4. בפרויקט בליווי, מתעדים את האיטום בשלב הביצוע כדי שיהיה תיעוד לפני הכיסוי.

למי זה מתאים

• בודקי בית בבדיקת מסירה מקבלן.
• מפקחי בנייה שמלווים פרויקט משלב העבודות הרטובות.
• קבלני שיפוצים שרוצים להוכיח ביצוע תקין.
• יועצי איטום בחדרים רטובים.